#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]א' מבני-החצר רוצה ללמד תפירה והלומדים יעברו דרך חצר-המשותפת והשכנים מתנגדים מחמת שמפריע להם שהרבה בנ""א יכנסו ויצאו בחצרם, האם יש זכות לשכנים להתנגד לו? ומה הטעם?       ומה הדין בבנין גבוה של 40 משפחות ו38 מהמשפחות מסכימים ורק 1 מתנגד, האם צריכים להתחשב בו?         2] האם מותר למכור/להשכיר את דירתו לקונה/לשוכר שרוצה לפתוח שם חוג-תפירה?  ומה הסברא לחלק ביניהם?                        3]באילו 2 אופנים לכו""ע אסור אף למכור לו?"	"1. יש זכות לשכנים לעכב - כי ההפרעה מחמת ריבוי הנכנסים נחשבת להפרעה [-או מחמת הרעש מהם או שמחמת ריבוי הנכנסים נגרם לשכנים ריבוי-דרך], ולכן גם שכן אחד יכול לעכב נגד רוב ככל השכנים.                        2.להשכיר אסור, למכור מותר וכשיפתח הקונה יעמדו עמו בדין - ונחלקו הפוסקים בטעם הדבר, הב""ח כתב שבמכירה יש אפשרות לתבוע את הקונה משא""כ בשכירות, גם בשכירות אפשר לתבוע את המשכיר מחמת שהוא בעל-הגוף, אבל הסמ""ע מבאר שהאיסור רק כשהדבר ברור שישתמש בדירה לדבר שאסור להשתמש  בו, וכשמוכרו, אי""ז ברור שישתמש בו לזה שהרי יתכן שרוצה לקנות דירה לבנו או שבינתיים ישכירנו לאחר עד שיתפנה לפתוח שם את החוג-תפירה, משא""כ בשכירות ברור שישתמש בו לזה - שהרי אין הדרך לשכור ולשלם שכירות בלי שעומד מיד לפתוח לצורך מה ששוכרו.<br>3.א] לגוי לכו""ע אסור למכור לו - כיון שהוא לא ציית-דינא, לא יוכלו שכניו לדון עמו.   ב] אף ליהודי וכשברור שהולך לפתוח עכשיו מכירה בדבר שהשכנים יש להם זכות להתנגד.                   אך לב""ח במכירה תמיד מותר, ולמעשה כתב הגר""י סילמן לאסור שהרי יש ראשונים שלא חילקו בין מכירה לשכירות, וכמו""כ הסמ""ע אוסר בזה אף למקילים.     וצ""ב בזה, למה לא יוכל לומר קים-לי כדעת הב""ח שמתיר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנו/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]רוצה לפתוח חנות כשהמעבר של הקונים שבו הם נכנסים ויוצאים הוא מהחצר-המשותפת והשכנים מוחים בו, האם יש להם זכות? 2]מה הדין כשהחזיק בזה, האם יכולים למחות בו אחרי שהחזיק?	"1. יכולים - כי זה מפריע, ובראשונים כתבו שההפרעה היא משום ריבוי-הדרך, ולשיטת השו""ע ההפרעה היא משום הרעש של העוברים-ושבים.      2. השו""ע פוסק שלא מועיל לזה חזקה, וכן הגרעק""א מביא ששיטת הרמב""ן והנימוק""י של""מ לזה חזקה,                     אך הש""ך מביא הגהת-אשר""י שס""ל שמועיל לזה חזקה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנו/סעיף ב	"בתשובה 2 חשוב האם תשובתך מוסכמת לכו""ע?"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]שכנים מהבנין מתנגדים לפתיחת-חנות מחמת רעש של נכנסים ויוצאים [-ריבוי-הדרך] או רעש שבא ע""י הכאה בפטיש/טחינה בריחיים, באיזה רעש לכו""ע יכולים השכנים אף הבריאים להתנגד מחמת שמפריע להם הרעש? ובאיזה רעש נחלקו הראשונים האם השכנים יכולים להתנגד?  2]ברעש שבו נחלקו הראשונים והפוסקים בזה, לדעת הראשונים שא""י להתנגד, מה הם 2 הסברות לחלק בין הרעש שלכו""ע יכולים למחות בו לרעש שבו הם סוברים שא""י להתנגד? ומה ההלכה למעשה?                3] לשיטות  הראשונים שיכול להתנגד, מה החילוק בדין בין הרעש שבא מהפטיש לרעש שבא מהקונים שנכנסים ויוצאים?      מה הדין כשהחזיק בזה?  מהי הסברא לחלק בחזקה בזה?    4]  מה הדין כשעושה כן בתוך חצר המשותפת?"	"1. אף הבריאים - ברעש מחמת ריבוי- הדרך.                     2.  שיטת שאר-הראשונים וכך פוסק הרמ""א שלא יכול למחות, הסמ""ע מבאר משום שעושה כל מה שירצה בתוך ביתו,  ולדעתם החילוק הוא במקום שבו נעשית ההפרעה, שההכאה והטחינה נעשית בביתו ולכן א""י למנוע את שכנו מזה - ובצירוף שהרעש לא נחשבת להפרעה כ""כ גדולה, משא""כ ההפרעה מחמת הנכסים ויוצאים הוא מחוץ לביתו, ולכן יכול למחות בו.  הרלב""ח כתב [והובא בחת""ס ובפ""ת, וכ""כ המאירי] שיסוד ההיתר הוא מחמת שזה לצורך פרנסה אלא שכל פרנסה שיכול להתפרנס ממנה במקו""א, לא התירו לו לעשותה באופן שזה מפריע לשכן כדי ש""לא יסבלו אפילו הפסד קטן"", משא""כ הכאת פטיש וריחיים א""י לעשותו במקו""א אלא בביתו, ולכן התירו ""אפילו בקול גדול המטריד אותם"" ואין השכנים יכולים למחות.                   3.ברעש של הכאה בפטיש [-כשהוא בריא], לשיטת הרמב""ם והשו""ע יכול למחות - כי רעש ג""כ נחשב להפרעה, אך מועילה בו חזקה, משא""כ ברעש שבא ע""י נכנסים ויוצאים ל""מ בו חזקה,  והטעם, מבאר הנתיה""מ שחזקה מועילה רק על רעש קבוע כמו של פטיש/ריחיים משא""כ רעש שמשתנה מהקולות של הנכנסים ויוצאים, הוא נחשב להפרעה גדולה - עד שזה מוגדר כמו קוטרא ובית-הכסא שלא מועיל לזה חזקה.                              4. כתב המרדכי וכך פוסק הסמ""ע שיכולים לעכב."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנו/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכנים למבוי וא' מבני המבוי רוצה ללמד שיעורי-חשבון:         1]באיזה מבוי לכו""ע אינם יכולים לעכב? ומה הטעם?                            2]באיזה מבוי נחלקו הראשונים האם יש זכות לשכניו לעכב עליו? ומה  ההלכה למעשה?"	"1. במבוי מפולש - ומשום שהוא נחשב כמו רה""ר.                      2.במבוי שאינו מפולש - נחלקו הראשונים והפוסקים, שיטת הרמב""ם וכך פוסק השו""ע שיכולים לעכב עליו, שיטת שאר הראשונים וכך פוסק הרמ""א שאינם יכולים לעכב, שהרי יש לעוברים ושבים כניסה-פרטית והם רק נפגשים במבוי."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנו/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]שכנים לת""ת, האם מחמת שאינם יכולים לישון מקול התשב""ר הם יכולים למחות בת""ת? ומה הטעם? והאם השכנים יכולים למחות כשבכל כיתה יש יותר מ-50 תלמידים?        2]במי מתוך המנויים הבאים לכו""ע יכולים למחות? ובמי לכו""ע לא יכולים למחות?  ובמי נחלקו הפוסקים?         כשא' השכנים רוצה להיות מקיז-דם/רופא/מוהל/סופר-סת""ם ושאר ספרים/לעשות באחד מחדרי-ביתו ביהכנ""ס והשכנים מתנגדים מחמת הרעש של הנכנסים ויוצאים?       3] מהי הגדרת הט""ז בזה?            4]מהי הגדרת החת""ס בזה?             4]שכן רוצה לפתוח בדירתו גמ""ח ל$ וכל השכנים מתנגדים מחמת הרעש של הלווים בכניסתם וביציאתם וגם מחמת שהם לא רוצים שיסתובבו באזור שלהם שודדים, האם הם יכולים למחות?  ומה הטעם?"	"1.לא - כי ע""ז נאמרה התקנה של יהושע בן גמלא שאין לשכנים שום זכות למחות בלימוד-התורה - ואפילו כשהם רבים.       2. להלכה נפסק שבכלל התקנה של יהושע בן גמלא שלא יוכלו להתנגד כלל הן לתורה והן לקיום-מצוות,          יכולים למחות -  למקיז-דם, כיון שזה לא מוגדר לדבר-מצוה,    א""י למחות - למנין-בציבור, לחלק צדקה ולסופר סת""ם או לשאר ספרי-קודש,  כיון שזה נחשב לדבר מצוה,     נחלקו הפוסקים האם יכול להתנגד למוהל לעשות את המילות בביתו, דעת הסמ""ע שלא יכול כי זה ג""כ נחשב לדבר מצוה, דעת הלבוש והט""ז, שיכול.    3.והטעם - מבאר הט""ז שלא התירו אלא מצוות כאלו שצריך לזה ציבור כמו למניין / לחלק צדקה אך לא במוהל שלא תהיה שום הפרעה לקיום-המצוה כשהמוהל ילך לבית-התינוק [-וכמו שנהוג היום]<br>4.שא""י למחות רק במצות המוטלות על הציבור, כיון שמוטל עליו לדאוג שיהיה את הדבר הזה, איך ימחה בדבר.                   5. לא כי זה נחשב לדבר מצוה, ואף להגדרת החת""ס שאמרו כן רק במצוה המוטלת על הציבור, כיון שמוטל על כל עיר שיהיה בה גמ""ח, א""י למחות, וכמו""כ לדעת הט""ז שבדבר שיכול ללכת אליהם, לא קיים ההיתר, בגמ""ח שא""י המלוה ללכת לכל אחד ואם יצטרך ללכת לכאו""א יתבטלו מהרבה ממצות-הלואה, מותר וא""י למחות בו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנו/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]לפני 10 שנים פתח בביתו נגריה ושתקו השכנים והיום השכנים תובעים שמכאן-ואילך יסגור את חנותו כיון שא""י לישן מרעש-הנגריה או מרעש הקונים שנכנסים ויוצאים בחצר-המשותפת, האם אחרי שהחזיק בדבר יש להם זכות למחות בו?  ומה הטעם?<br>2]מה הדין כשיש לו כניסה פרטית ושכניו מהמבוי-שאינו מפולש מתנגדים מחמת הרעש של הקונים, האם עליו להתחשב בהתנגדותם?"	"1.כשהתנגדותם מחמת הרעש של הנגריה עצמה, [לדעת השו""ע אע""פ שלכתחילה היו יכולים להתנגד,] אחרי שהחזיק עליהם א""י להתנגד, אבל כשההתנגדות מחמת הרעש של הנכנסים והיוצאים יכולים למחות בו - כי הרעש שבא מהקונים שנכנסים ויוצאים נחשב כמו היזק של קוטרא - שלא מועיל לו חזקה. והש""ך [סק""ב]הביא את שיטת ההגהות אשר""י שמועיל בזה חזקה, אבל שיטת השו""ע והרמ""א של""מ לזה חזקה, וכן בפשטות היא דעת הגרעק""א שעל דברי הש""ך הנ""ל ציין את שיטות הראשונים של""מ לזה חזקה.                              2.נחלקו בזה השו""ע והרמ""א שלדעת השו""ע יכולים להתנגד וממילא ל""מ בזה החזקה ולדעת הרמ""א א""י להתנגד."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנו/סעיף ד	לשאלה 1 יש חילוק ביניהם	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חייט רוצה לפתוח חנות לחייטות ובני-החצר מתנגדים מחמת הרעש של הנכנסים והיוצאים, האם בני-החצר יכולים להתנגד לו:               1] כשהוא החייט הא'?                     2] כשיש כבר חייט אחד בתוך החצר? ומה הטעם?  ומה ההלכה למעשה?                          3]מה הדין כשהחייט בא לפתוח בכניסה-פרטית ושכניו מהמבוי מתנגדים,  האם יש לשכניו זכות להתנגד, כשהוא החייט הא'? וכשהוא החייט הב'? ומה ההלכה למעשה?	"1. יכולים להתנגד - שהרי לכו""ע נחשבת ההפרעה של רעש מחמת נכנסים ויוצאים.<br>2. נחלקו השו""ע והרמ""א: לדעת השו""ע א""י להתנגד  כיון שבין כך יש רעש של הנכנסים מהחייט הא', לדעת הרמ""א יכולים להתנגד כי אמנם יש כבר רעש כיון שכל חייט מוסיף קונים - אין היתר להוסיף על הרעש הקיים כבר.<br>3.כשהוא החייט הב' - לכו""ע א""י להתנגד - לשו""ע משום שכבר יש רעש מחמת הנכנסים מכח החייט הא' ולרמ""א משום שאין זכות מחאה לשכנים מהמבוי כשיש כניסה פרטית לחנות, וכשהוא החייט הא' זה תלוי במחלוקת השו""ע והרמ""א , לשו""ע יכול להתנגד, ולרמ""א א""י להתנגד."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנו/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]מבוי שיש בו חייט וחייט שהוא בן עיר אחרת רוצה לפתוח בעיר מחוץ למבוי, האם החייט/בני-המבוי יכולים להתנגד לו? ומה הטעם?<br>           2]באיזה אופן [3 אפשרויות] יכול בן עיר אחרת לפתוח חייטות למרות שכבר יש במבוי חייט?                      ובאופנים האלו, האם יכול לפתוח אף בתוך המבוי? ומה ההלכה למעשה?                 3]כשהחייט  שותף עם א' מבני-העיר, האם אפשר לאוסרו לעשות שותפות עם מי שהוא לא מבני-העיר?	"1.לבן עיר אחרת תמיד ניתן להתנגד אליו, כיון שהפרנסה של בני-העיר קודמת לבני-עיר אחרת.                         2.א]כשא' מבני-העיר הוא שותף שלו ומרויח ממה שבן עיר אחרת פותח בעירו והוא לא מוצא להיות שותף לבן-העיר.[נחלת-שבעה המובא בפ""ת]               ב]כשיש בזה תועלת לבני-העיר כגון שהוא מוכר יותר בזול [ומסתבר שגם כשיהיה יותר קל לקנות אצלו כגון שהא' שפתח הוא רחוק לחלק מבני-העיר]          ג] כשהלוה לא' מבני-העיר הזאת ומגיע לעיר כדי לגבות/לפרוע את חובתיו.                    ד]כשמשלם מס למושל-העיר,        ונחלקו השו""ע והרמ""א האם זה מתיר לו  לפתוח בתוך המבוי, לשו""ע כן, לרמ""א לא."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנו/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רוכלי-בשמים שגרים בעיר אחרת:          1] האם יכולים למכור באופן שמסובבים בעיר למכור? ומה הטעם?     2]האם יכולים לפתוח מקום-קבוע שבו הם ימכרו?                 3]האם הם יכולים למכור דברים אחרים שהם לא בשמים? ומה הטעם?        4]במה ת""ח ומלמדי-תינוקות שונים מכל אדם לענין זה?"	1.כן - כדי שיהיה מצוי לבנות-ישראל תכשיטים.   2.לא.             3. לא.            4.שהתירו להם למכור אף במקום-קבוע.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנו/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]גר בעיר אחרת ובא למכור מחוץ לעירו, האם אסור לבני-העיר לקנות ממנו או מותר לבני-העיר לקנות ממנו ורק יש זכות למוכרים מהעיר למחות בו?[פ""ת]   2] כשעבר ומכר והמוכרים הפסידו ממכירותיו, האם המוכרים יכולים להוציא מהמוכר חלק מרווחיו?"	"1. נחלקו הפוסקים דעת הרשד""ם שמותר לבני-העיר לקנות ממנו, אך המשפטי-שמואל אוסר לבני-העיר לקנות ממנו. [פ""ת סק""ט]   2. מסתבר שא""י לגבות ממנו אלא לאוסרו מכאן ואילך."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנו/סעיף ז	בשאלה 1 חשוב האם תשובתך מוסכמת.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]עיר שהמוכרים מוכרים בה רק במכירה של בודדים, האם מותר לסוחרים מעיר אחרת שמוכרים בסטונאות למכור בעיר הזו אע""פ שהם לא גרים בה? ומה הטעם?     2] ומה הדין כשיש גם בבני-העיר מוכרים שמוכרים בסיטונאות?[נחלת שבעה בפ""ת]"	"1.כן - כי הם לא נחשבים ליורדים לאומנותם - שהרי כל אחד מוכר בצורה אחרת.<br>2.הפ""ת מביא מחלוקת-הפוסקים בזה, וצל""ב שסברת הפוסקים שמתירים  היא משום שלמדו שהזכות של בני-העיר למכור בעירם היא רק על מכירות רגילות שבדרך-כלל עושים בכל עיר, משא""כ מכירה בסיטונאות היא לא שייכת לעיר ולכן גם כשהיא נעשית בעיר מותר לעשות מולה מכירה אחרת בסיטונאות ."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנו/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מוכרים מעיר אחרת שהתירו להם למכור ביום-השוק:     1] האם הם מותרים להסתובב בתוך העיר כדי למכור?       2]האם הם מותרים למכור בתוך-השוק אף לבני-העיר?   האם יש חילוק האם השוק הוא יום בשבוע או כל תקופה ארוכה?            <br>3]האם יש חילוק בין הלואה בריבית לגוי לבני-העיר לשאר מכירות? ומה הטעם?	"1. התירום רק בתוך-השוק אך לא לסבב בעיר כדי למכור.<br>2.נחלקו השו""ע והרמ""א, לשו""ע אף לבני-העיר ולרמ""א ולב""ח אסור לבני-העיר,  והפ""ת מצדד שלא אסרו הרמ""א והב""ח למכור לבני-העיר אלא ביריד שנעשה יום בשבוע משום שאז מצוי שחלק ניכר מהקונים הם יהיו מבני-העיר, אבל כשנעשה פעם בתקופה, כיון שרובא דרובא הם בני עיר אחרת, י""ל שלכו""ע מותר למכור.<br>3.הסמ""ע כתב שלא אסר הרמ""א למכור לבני העיר אלא בהלואה בריבית - כיון שעיקר הסחורה היא אחרי יום-השוק, משא""כ שאר דברים מותר למכור אף לבני  העיר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנו/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מבוי שהיו לו 3 צדדים סתומים וצד 1 פתוח וא' שהיה גר בצד הסתום הלוה לגויים בריבית: 1]מי הם דעות-המתירות למי שגר בצד הפתוח להתחרות עמו ולהלוות בריבית לגויים?    2] מהו טעמם?    3] מי הם האוסרים?   4]מה הוא טעמם?    5]האם יש חילוק האם הראשון הוא עשיר או שיש טובה ללקוחות בפתיחתו של השני?	"1. הב""י הבית-אפרים וכך פסקו הגר""ש טנא והגר""ש ורנר.   2.כתב הב""י שאמנם האביאסף אסר, זה רק משום שס""ל שקיי""ל כדעת רשב""ג ששכנו כופהו, אבל אנן שקיי""ל כרבנן שלא כופה לשכנו, יכול לפתוח.    3. האביאסף, וכך פוסקים הרמ""א בתשובה החת""ס השארית-יוסף והמשאת-בנימין והאגר""מ.   4. כיון שאפשר ללוות ממי שגר בצד-הפתוח, אף א' לא ילך למי שגר בצד-הסתום, והרי זה פסיק לחיותיה לגמרי.   5. לא."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנו/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]פתח חנות בבנין ושכניו מתנגדים לחנות מחמת שזה מביא הרבה בנ""א שבתוכם עלולים לעבור גויים גנבים ולבקר בביתם, האם התנגדותם כדין? ומה הטעם?         2] פתח חנות למכירת יי""ש בבנין ושכניו מתנגדים מחמת שזה מביא הרבה בנ""א שבתוכם גויים שמשתכרים שם ומפריעים בשכרותם לסובבים להם, האם התנגדותם כדין? ומה הטעם?<br>3] פתח חנות למכירת יין בבנין וחלק מהקונים יושבים בביתו ושותים מהיין ושכניו מתנגדים מחמת שזה מביא רעש של הרבה בנ""א שבאים לקנות?  פרט האם יש אופן שלשיטה מסויימת לא יוכלו השכנים להתנגד להפרעת רעש מחמת נכנסים ויוצאים?            4] ומה הדין כשסיבת התנגדותם היא מחמת שזה מביא קונים שבתוכם גויים שמשתכרים שם ומפריעים בשכרותם לסובבים להם? ומה הטעם?"	"1.החת""ס מביא מהר""ם אלשיך שכתב [הובא גם בפ""ת]  שאינם יכולים להתנגד מחמת חשש גנבים - כי לא מחזיקים את העוברים בגנבים.            2.החת""ס כתב [והובא דבריו בפ""ת] שאפשר להתנגד להפרעה כזו - כי החשש של השכנים שיבואו גויים וישתכרו אצל מי שמוכר יי""ש הוא בגדר ""רוב מצוי"" וזה נחשב להפרעה גדולה [-כמו קוטרא ולא שייך להתיר מחמת שאין לו להתפרנס במקו""א].<br>3.כתב החת""ס שדבר זה תלוי במחלוקת הראשונים והשו""ע והרמ""א האם יכולים להתנגד לרעש של הכאה בפטיש, שלדעת השו""ע שיכולים להתנגד, אף כאן יכולים להתנגד, אך לדעת הרמ""א שא""י להתנגד, הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים מה ההיתר לעשות רעש של פטיש בביתו, שלדעת הרלב""ח וכ""כ המאירי, שיש היתר להפריע לשכנו אפילו בקול גדול כשזה לצורך פרנסה כזו שא""י להתפרנס ממנה במלאכה הזו בשוק, ה""ה מותר למכור יין - כיון  שא""י למכור כן בשוק באופן הזה שמוכר את היין ע""י שנותן לקונים לשבת שם ולכן אפילו כשההתנגדות היא מחמת הנכנסים והיוצאים מותר, אבל לדעת הסמ""ע שההיתר הוא רק כשההיזק בתוך ביתו, כאן שההפרעה היא ע""י בנ""א שנכנסים, אסור, ומהחת""ס נראה שסומך על המהרלב""ח ולכן התיר בזה.                                    4.החת""ס כתב שא""י להתנגד - כי החשש שיבואו גויים להשתכר בבית יהודי  שמוכר יין הוא מיעוט שאיננו מצוי."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנו/סעיף ב	"שאלה 3 תלויה במחלוקת השו""ע והרמ""א האם אפשר למחות על רעש שבא מהכאת פטיש וריחיים ובמחלוקת הפוסקים מהי סברת ההיתר לדעת הרמ""א."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]שכנו פתח בביתו טחינת-חיטים בריחיים עבור כלל הציבור, האם חולה שמפריע לו הרעש יכול להתנגד?             2] מה הדין כשבזמן שפתח את החנות הרעש לא הפריע לשכן ולכן שתק, אך עכשיו חלה ומפריע לו עד מאוד, האם מועילה החזקה אף למצב ששכנו נהיה חולה?	"1.כשהוא חולה - יכול להתנגד אף לרעש של הכאה בפטיש או טחינה בריחיים.<br>2.נחלקו הפוסקים, הנתיה""מ כתב שאפילו כשהחזיק כשהיה בריא ואח""כ נחלה, יכול למחות בו, אבל החזו""א כתב שלא יכול למחות בו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנו/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ספר רוצה לפתוח מספרה בעיר אחרת והספר שבאותו עיר ושאר בני העיר מוחים בו, מה הטעם שלדעת השו""ע מותר לפתוח רק במבוי שכבר יש שם ספר? ומה הטעם שלדעת הרמ""א צריך לפתוח רק במבוי שאין בו ספר?"	"כשבני-העיר מעכבים עליו מחמת הרעש של הנכנסים והיוצאים, מותר לפתוח רק במבוי שכבר יש שם ספר משום שדעת השו""ע שתוספת רעש לא נחשבת להפרעה, ומשום ההפסד של הפרנסה של הספר הא',<br>אבל לשיטת הרמ""א שאין היזק של רעש במבוי, מותר לפתוח בכל מבוי אך לא במבוי"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנו/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]רוצה לשלם מס כדי שיהיה מותר לו למכור בעיר אחרת, האם בני-העיר יכולים לא לקבל ממנו תשלום המס כדי שיהיה אסור לו לפתוח חנות בעירם? ומה הדין כשרוצה לגור בעיר, האם יכולים למנוע ממנו?     2]משלם מס למלך אך לא למושל של אותה עיר שבא לפתוח שם את החנות, האם הוא נחשב למשלם מס - שיהיה מותר לו לפתוח חנות בעיר הזו?     ומה ההלכה למעשה?	"1. כשלא בא לגור - יכולים לימנע מלקבל ממנו את תשלום המס, כשבא לגור - הרמ""א כאן סותם שא""י למונעו, ולהלן בסעיף ז' הביא 2 שיטות בזה.    2.נחלקו הראשונים והשו""ע והרמ""א, שלדעת השו""ע מספיק שישלם למלך, ולדעת הרמ""א עליו לשלם למושל-העיר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנו/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ת""ח בא מעיר אחרת למכור, האם מותר לו:  1] כשלא משלם מס?   2]האם  כשצריכים בני-העיר לתורתו אך יש כבר בעיר ת""ח? ומה הטעם?"	"1. לא.  2. כן - כי זה זה נחשב לתועלת בני-העיר ואי""ז גרע מכשבא למכור סחורה יותר איכותית /זולה ואע""פ שכבר יש בעיר ת""ח, קנאת סופרים תרבה חכמה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנו/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ת""ח בא למכור בעיר שלו ויש עוד מוכרים שהם מבני-העיר שרוצים     למכור:<br> 1]איזה קדימה עושים לת""ח? ומה הטעם?            2] מה הדין כשהסחורה שהם מוכרים קונים אותה רק יהודים אך בעיר הזו יש מוכרים גויים שלא ישמעו לנו לא למכור עד שהת""ח ימכור את סחורתו?                    3] מה הדין כשהסחורה שהת""ח מוכר גם גויים קונים אותה והיהודים הקונים הם מיעוטא דמיעוטא ועיקר הרווח שלו הוא מהגויים ויש בעיר הזו מוכרים גויים שלא ישמעו לנו לא למכור?                                     4]מה הדין כשהסחורה שהת""ח  מוכר קונים אותה גם יהודים וגם גוייים והרווח שלו הוא בשוה מהיהודים והגויים ויש בעיר הזו מוכרים גויים שלא ישמעו לנו לא למכור?"	"1. שאוסרים למוכרים למכור עד שהת""ח יגמור למכור את הסחורה שלו  - כדי שיסיים מהר למכור וישוב לתלמודו.   2. אעפ""כ אוסרים על הקונים לקנות מהמוכרים ועי""ז יצליח הת""ח למכור מהר את סחורתו - כיון שרק יהודים קונים את סחורתו.       3.לא אוסרים על המוכרים היהודים  למכור - כיון שגם אם נאסור עליהם, עדיין הגויים ימכרו ולא יצליח הת""ח למכור מהר את סחורתו.    4. אוסרים על המוכרים ועל הקונים שיקנו רק מהת""ח ועי""ז יצליח הת""ח בקלות למכור את סחורתו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנו/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יהודי וגוי מוכרים את אותה סחורה והגוי מוכר יותר בזול:1] מה המקור שצריך לקנות מהיהודי?  2]מה הגדר בזה, האם הוא חובה או מצוה קיומית?       3]כמה השיעור שצריך להפסיד כדי להעדיף לפרנס את היהודי?   4]כשהיהודי מוכר במחיר יותר מהמקובל והגוי מוכר במחיר רגיל, האם עליו להעדיף את הקנייה מהיהודי?	"1. תורת-כהנים והובאה ברש""י עה""ת [פרשת בהר {פכ""ה פי""ד} ובתשובת הרמ""א [סימן י'] ובפ""ת [סק""ה] שדורש מהפסוק: ""או קנה מיד עמיתך""- לימדה התורה שאם באת לקנות קנה מיד עמיתך.      2.מצוה קיומית.[ח""ח באהבת חסד ח""א פ""ה נתיב החסד ס""ק י""ב] 3. דבר מועט.[שם בח""ח] ובתשובות והנהגות [ח""ו סימן רפ""ה] רוצה לומר שעד   4. אינו צריך.[שם בח""ח]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנו/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שיש לו רווח קבוע מאדם מסויים כגון שמזמין עבודות רק אצלו או גוי שלווה בריבית רק ממנו: 1] האם מותר למתחרה להציע לקונה להזמין אצלו יותר בזול?    2]מה הם סברות האוסרים ומה הם סברות המתירים?      3]מה הדין בדיעבד, האם חייב להחזיר את כל רווחיו שהרויח ממנו?	"1.הרמ""א מעתיק להלכה את דברי הרשב""א שיש מקומות שאוסרים ויש מקומות שמתירים.<br>2.סברת האוסרים - מבאר הגר""א וזג""כ שיטת התוס' שפירשו את האיסור המבואר בגמ' ב""יהבי סיארה"" - שכשהדג יצא לכיוון מצודת הראשון ואומנותו בכך, אסור לקדום ולתפוס את הדג, וה""ז בכלל חשש גזל, וא""כ ה""ה אסור לתפוס את הקונה שרגיל לקנות אצלו, ולכן לא אכפ""ל שאף הקונה מרויח יותר מהמוכר הב' ע""י שהוא מוכר יותר בזול, וסברת המתירים היא הר""י מיגאש שביאר את איסור המבואר בגמ' רק כשמפסיק את חיותו לגמרי, אבל כאן שיכול לחפש קונה אחר, מותר.  <br>3.הפ""ת [סק""ז] מביא שנחלקו בזה הפוסקים, שדעת המהרש""ל שמוציאים מידו, ודעת החות יאיר שאין מוציאין, אך צ""ע שברשב""א מפורש וכן העתיקו הרמ""א שאין מוציאין."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנו/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	2 מוכרים בעיר במחיר שוה, האם מותר לא' המוכרים להוזיל את המחיר כדי שיקנו יותר אצלו ? ומה הטעם?	מותר - כיון שגם המוכר הב' יכול להוזיל - וזה נלמד ממה שחכמים התירו לחלק אגוזים לקונים כי גם המוכרים האחרים יכולים לחלק דברים אחרים כדי למשוך עליהם את הלקוחות.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנו/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]לוה גר בעיר אחרת ובא לפרוע לא' מבני-העיר, האם מותר לו למכור בעיר? ומה הטעם?                          2]כשהמלוה הגיע מעיר אחרת כדי לגבות את חובו, האם בינתיים מותר לו למכור בעיר?                          3]ב2 המקרים הללו, האם מותר להם למכור רק כדי חיותם או אף כדי שיהיה להם רווח למחר?	"1. כן, כדי שיוכלו לפרוע הלווים את חובם לבני-העיר נתנו להם רשות למכור.     2. כן. [רמ""א ומהרמב""ם]                                 3. ברמב""ן כתוב שהותר להם ג""כ להרויח, אך הסמ""ע כתב שנחלקו בזה  השו""ע והרמ""א עפש""כ לדייק מלשונם שהרמ""א שכתב ""שישתכר כדי פרנסתו"" ס""ל שאף מותר לו להרויח, אך לשו""ע שכתב ""כדי-פרנסתו"" ס""ל שלא התירו לו אלא לצורך היום שבו הוא נמצא בעירם."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנו/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בן עיר אחרת האם מותר לו למכור באופנים הבאים? <br>1] כשמוכר במחיר שמוכרים בני-העיר אך סחורתו יותר איכותית? ומה הטעם? <br> 2]כשסחורתו יותר זולה? ומה הטעם? ומה פוסק בזה הרמ""א? ואם מותר, האם יש שיעור הוזלה מסויים או אף בקצת הוזלה?<br>3]כשהסחורה יותר זולה/ יותר איכותית והקונים הם גויים, האם יש ג""כ היתר לבן-עיר אחרת למכור?          <br>4]מה הדין כשמוכר במחיר שבני-העיר מוכרים אך סחורתו יותר גרועה?  חשוב! האם עי""ז נחשב לב' מינים? האם קיים היתר כזה?"	"1. מותר - כיון שהם לא נחשבים מתחרים וה""ז נחשב כמו 2 מינים. <br>2.נחלקו הראשונים הרמב""ן והמרדכי סוברים שאם המוכרים שבעיר מוכרים במחיר המקובל בשוק, אסור לבני-עיר אחרת למכור כאן, ורק כשבני-העיר מוכרים יותר ביוקר משער הבינוני, יאמרו למוכרים שאם הם לא יוזילו לשער בינוני, יתנו למוכרים מעיר אחרת שמוכרים בזול למכור בעיר, שיטת הר""י מיגאש והרא""ש וכך פוסק הרמ""א שמותר ואפילו כשמוזיל קצת [נחלת-שבעה המובא בפ""ת ס""ק י""א]- כי כל האיסור לבן-עיר אחרת למכור הוא מחמת שעשו תקנה לטובת-המוכרים, ולא עשו את התקנה במקום הפסד בני-העיר.<br>3.אסור לבני-עיר אחרת למכור כשהקונים שנהנים מהוזלת המוכרים הם גויים, - כי לא אכפ""ל מרווח הגויים.<br>4.מותר, כי זג""כ נחשב כ-2 מינים שאינו מתחרה עמו.[ב""י סמ""ע ופ""ת  סק""יב]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנו/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בבנין-מגורים פתחו מאפיה ומפריע הריח לשכנים, האם השכנים יכולים להתנגד? - האם זה דומה להתנגדות של בעל-האוצר למאפיה?	"לכאורה זה דומה למחלוקת של השו""ע והרמ""א שלפנינו, שהרי דעת הראשונים וכך פוסק הרמ""א שא""י להתנגד על רעש שבא ע""י הכאת פטיש  ומבאר הסמ""ע משום שעושה כל מה שירצה בתוך ביתו,  ולדעתם החילוק הוא מאיזה מקום נעשית ההפרעה, שההכאה והטחינה נעשית בביתו ולכן א""י למנוע את שכנו מזה - ובצירוף שהרעש לא נחשבת להפרעה כ""כ גדולה, משא""כ ההפרעה מחמת הנכסים ויוצאים הוא מחוץ לביתו, ולכן יכול למחות בו.  הרלב""ח כתב [והובא בחת""ס ובפ""ת, וכ""כ המאירי] שיסוד ההיתר הוא מחמת שזה לצורך פרנסה אלא שכל פרנסה שיכול להתפרנס ממנה במקו""א, לא התירו לו לעשותה באופן שזה מפריע לשכן כדי ש""לא יסבלו אפילו הפסד קטן"", משא""כ הכאת פטיש וריחיים א""י לעשותו במקו""א אלא בביתו, ולכן התירו ""אפילו בקול גדול המטריד אותם"" ואין השכנים יכולים למחות, ולפי""ז מסתבר שגם א""י להתנגד להפרעה שבאה ע""י ריח [ולדעת הרלב""ח מסתבר שזה מוגדר למצב שא""י לעשותו במקו""א], אך לשיטת השו""ע שאף כשעושה בתוך ביתו וא""י לעשותו במקו""א, אין היתר משום כך להפריע לשכן יוכלו השכנים להתנגד, אך עדיין יש לדון ולומר ששמא רק הכאת-פטיש נחשבת להפרעה גדולה שיכולים להתנגד, אך הפרעת ריח של מאפיה לא נחשבת להפרעה - כי הפרעה של ריח מצינו רק בבית-הכסא, וצ""ע למעשה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנו/סעיף ב		
